top of page
חיפוש

יום אחד זה אף פעם

Shahaf Ashkenazi

לעיתים ההתעסקות בלהפסיק לעשן אכן מעידה שאנחנו בדרך הנכונה. הבעיה היא, שברוב המקרים זהו משחק שכל תפקידו להקל קצת על מצפונינו, כדי שנוכל להמשיך לעשן עם פחות נקיפות מצפון. כמה פעמים כמעט החלטתם ללכת על הפסקת עישון? עד שהגעתם למסקנה שזו לא תקופה טובה להפסיק, ושוב דחיתם.


יש שני קולות בראש: הקול שרוצה להפסיק, זה שמונע מהרצון להשתחרר מעול העישון. הקול השני הוא הקול ה"מציאותי." זה שאומר לך שכל מי שאת מכירה סובל לנצח מהפסקת העישון. שאם עד היום לא הפסקת, איך תפסיקי? הקול הזה הוא לא את. הקול הזה השתלט לך על ההגיון וכל תפקידו להבטיח שתמשיכי לעשן לתמיד. הוא מנהל את המשחק. הוא המשחק עצמו. כוחו בכך שהוא ממש "הגיוני".


במילים פשוטות מעשן/מכור הוא אדם שההגיון שלו נחטף על ידי האקר, שהשתלט עליו מרחוק. מכניס לו למוח דיסאינפורמציה, שכל תפקידה הוא להבטיח שתעשני לתמיד. כמו סדרה אינסופית של fake news שהפכה למציאות, שאי אפשר להתווכח איתה: בלי סיגריה הלך עלי! לכן אנחנו עושים הכול על מנת להמשיך לעשן לתמיד.


ההתמכרות לסיגריה מתוחכמת ביותר: כל עוד אתם משחקים בלהפסיק לעשן, אתם מחזקים את הצורך להמשיך לעשן. אז מה עושים? מקשיבים לקול שרוצה לצאת לחופשי והולכים איתו עד הסוף. היו בטוחים, הקול הזה יוביל להפלתו המוחלטת של הקול "המציאותי." אז ורק אז תהיו חופשיים לחלוטין.




Comments


bottom of page