הייתי הבן אדם הזה. זה היה לי טבעי. לעשן.
לא יכולתי ליהנות משום דבר בלי סיגריה, לא יכולתי על כלום בלעדיה. אולי יותר מהכול, לא יכולתי לדמיין את החיים שלי בלעדיה. אם אי אפשר לדמיין, אי אפשר להאמין. לכן זה כל כך קשה ומייאש לנסות להפסיק לעשן בתנאים כאלו.
אני יכול לדמיין את בית חלומותי ומשם לעצב מציאות בראש שאם תהיה מספיק ברורה, אוכל להתחיל להאמין שאשיג את החלום. אפשר לומר שהסיבה העמוקה אך גם הפשוטה, בגללה אני לא מעשן היא, כי שנה אחרי הצילום הזה, הפסקתי להאמין, שסיגריה יכולה לפתור את החשק לעשן.
קדמה לזה תמונה מאד ברורה של חיים ללא עישון.
שעות ספורות אחרי, שסיימתי לעשן, התבססה בי כבר האמונה, שאם אין חשק לעשן, אז יכול להיות שזה לתמיד. מאז אין לי חשק לעשן. אפשר כבר מזמן לומר, לתמיד. כל אחד מכם יכול להיות 'אני' בהיבט הזה. כל מה שנדרשת היא אמונה התחלתית קטנה: שיש ייתכנות, שיש מצב, שבתנאים מסויימים יעלם לי החשק לעשן.
צולם על ידי: שגיב אשכנזי, אוגוסט 2006.
Comments